<h1>ענינים שונים לתלמיד הרשב"א סימן ה'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מי שנשבע שלא יאכל דבר פלוני או שלא יעשה דבר פלוני ושמע חברו ואמר ואני כן כמוהו ואחר רצה הראשון להשאל על שבועתו, מסתברא שאין השני יכול להיות בכלל השלושה המתירין השבועה, דכיון שבהתרת הראשון הותר גם הוא הוה ליה כנשאל על פי עצמו. ועוד ראיה מדתנן בפרק מי שאמר הריני נזיר ושמע חברו ואמר ואני (נזיר כ' ע"ב) האשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה ואמר ואני אינו יכול להפר. ואיבעיא לן עלה (נזיר כ"א ע"ב) בעל מיגז גייז או מעקר עקר, ונפקא מינה לאשה שנדרה בנזיר ושמעה חברתה ואמרה ואני והתיר בעל לראשונה, דאי מעקר עקר אף שנייה שריא ואי לא אסירא, ואתיא למיפשטה מיהא מתני' שכתבנו דאי ס"ד בעל גייז ליפר לאשתו והוא ליתסר, דאלמא ש"מ דאי מעקר עקר ניחא ואם איתא אפילו למאן דאמר עקר מי ניחא.
אלא מיהו דווקא בשאמר ואני כמוהו, אבל אם אמר וכן אני נשבע בשם כמוהו, הרי זה יכול להיות מן השלושה המתירין. דבכי הא לא אמרינן הותר הראשון הותרו כולן כמו שנראה גם כן מפורש מדברי הרמב"ן ז"ל בשמעתתא דמתפיס בשבועה, וכן אפשר אף בשלא הזכיר שם אלא שאמר ואני נשבע כמוהו הרי הדין כן, משום דהאומר הריני נשבע חייב [אף שלא] הזכיר השם כמו שכתבתי במתני' קמייתא דנדרים [דאם אמר] שבותה או שקוקה שלא אעשה כן וכן דחייב מדין כנוי, וכל שהוא [חייב משום] שבועה בכנוי מפיו לא אמרינן הותר הראשון הותרו כולן כנ"ל.
